יצחק קצנלסון

(1885-1944)

התיאטרון הזה הוא על החיים ועל תקווה

קצנלסון, ציור שמן של האמן ינוש ירושביץ 1920

שיר מסוף העולם עד סופו
מוטי סנדק, עורך

יצחק קצנלסון (1886-1944) משורר, מחזאי, במאי, יזם ואיש חינוך יהודי-פולני שכתב ביידיש ובעברית. מצעירותו תרם להפצת השפה העברית דרך מערכות חינוך, פרסום שירים, וכתיבת מחזות והפקה בפועל של מחזות תיאטרון שנכתבו עברית או תורגמו אליה, וזאת לצד פעילותו הציונית בתנועה החלוצית. לכל אורך השנים, ובפרט בזמן השואה, המשיך לכתוב גם ביידיש לצד העברית.

כיום קצנלסון ידוע בעיקר בזכות הפואמה שלו "השיר על העם היהודי שנהרג" ("דאָס ליד פֿונעם אויסגעהרגעטן ײִדישן פֿאָלק", 1944). ואולם יצירתו הענפה לא מסתכמת ביצירה מופתית זו, אלא משתרעת על פני עשרות מחזות ומאות שירים שכתב לפני ובזמן השואה, לצד פרוזה למבוגרים, שירי ילדים, תרגומים, יומנים ועוד.

בזמן השואה בלבד כתב למעלה מ-40 יצירות ובהן מערכונים על נושאים מקראיים, מונולוג דרמטי, מחזות על חיי ילדים בגטו, מחזות לילדים, עיבוד דרמטי של טקסט בפרוזה, תרגומים מן התנ"ך ליידיש טקסטים מיוחדים לערבי תנ''ך שכללו דקלום ואף סצנות דרמטיות.

דבר העורך

השיר על העם היהודי שנהרג

השיר על העם היהודי שנהרג [דאָס ליד פֿונעם אויסגעהרגעטן ײִדישן פֿאָלק] הוא פואמת קינה ביידיש על השואה שכתב המשורר היהודי-פולני יצחק קצנלסון. את הפואמה החל קצנלסון לכתוב ב-3 באוקטובר 1943 בעת שהיה אסור יחד עם בנו צבי במחנה הריכוז ויטֵל בצרפת. הוא השלים אותה ב-18 בינואר 1944.

ב-3 במאי 1944 הועברו קצנלסון ובנו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו.

בתום כתיבת הפואמה הטמין אותה קצנלסון בבקבוק שנקבר במחנה ויטאל, והבקבוק הוצא ממחבואו וכתב היד של "השיר על העם היהודי שנהרג" הוחבא בתוך ידית חלולה של מזוודה. מרים נוביץ ' לקחת איתה את השיר בתוך ידית המזוודה עם שחרור המחנה על ידי בעלות הברית ב-12 בספטמבר 1944 . הידית וכתב היד שמורים בארכיון בית לוחמי הגטאות.

הפואמה פורסמה לראשונה ביידיש בשנת 1945 בפריז, בצירוף הערות של נתן עק. בשנת 1949 ראה אור תרגום לעברית מאת מנחם זלמן וולפובסקי.

הפואמה תורגמה לשפות נוספות בהן איטלקית, פולנית, ספרדית, צרפתית וגרמנית.